האריה והעכבר

פעם ביער צפוף וירוק, חי אריה אדיר בשם ליאו. ליאו היה מלך היער, וכל החיות כיבדו אותו בגלל כוחו ועוצמתו.

יום אחד, בזמן שליאו נמנם מתחת לעץ, עכבר זעיר בשם מיו טיפס בזריזות על רעמתו הגדולה והפרוותית של ליאו. דגדוג כפות רגליו הקטנטנות העיר את האריה. רגוז, ליאו לכד במהירות את מיו עם כף ידו הענקית.

"רק חיפשתי קצת אוכל ולא התכוונתי להפריע לך, מר אריה!" צרח מיו, רועד מפחד.

ליאו נהם ואמר, "יצור זעיר שכמוך! איך אתה מעז להעיר אותי? אני צריך לאכול אותך בגלל זה!"

מיו, שאזר את כל אומץ לבו, ענה, "בבקשה, אריה חביב, תן לי ללכת! אני מבטיח שאגמול על חסדך יום אחד."

ליאו ציחקק מהמחשבה. "אתה? עוזר לי?" אבל הוא היה במצב רוח טוב, אז הוא החליט לשחרר את העכבר הזעיר.

כמה ימים לאחר מכן, ליאו מצא את עצמו בבעיה גדולה. הוא נלכד ברשת שהציבו ציידים. הוא שאג ונאבק, אבל ככל שהוא זז, כך הסתבך יותר.

כששמע את שאגות האריה, הגיע מיו במהירות למקום. כשראה את ליאו במצוקה, הוא נזכר בהבטחתו. מבלי לבזבז זמן, מיו התחילה לכרסם את החבלים בשיניו החדות.

זה לקח לו שעות, אבל הוא לא ויתר. לבסוף, הוא הצליח לחתוך את החבלים ולשחרר את ליאו.

האריה האדיר היה כל כך אסיר תודה. "תודה, מיו," הוא אמר בחיוך גדול. "מילאת את הבטחתך. היום, הראית לי שגם החבר הכי קטן יכול להיות לעזרה עצומה."

מאותו יום, ליאו ומיו הפכו לחברים הכי טובים. הם הזכירו לכולם ביער שהגודל לא קובע כשיש לך לב גדול ואומץ רב.

וכך, הסיפור של האריה והעכבר מלמד אותנו שחסד לעולם אינו מבוזבז ושגם המעשים הקטנים ביותר יכולים לעשות את ההבדלים הגדולים ביותר.