בְיוֹם קַיִץ אֶחָד קָפַץ הַצְּרָצַר, צִיֵּץ, רָקַד וְשַׂר..
עָבְרָה נְמָלָה בַּמָּקוֹם כְּשֶׁהִיא נוֹשֵׂאת יַחַד אִתָּהּ עָמָל נֶהֱדָר שֶׁל גַּרְגִּיר תִּירָס בַּדֶּרֶךְ לְקַן,
צָחַק עָלֶיהָ הַצְּרָצַר "לָמָה אַתְּ עוֹבֶדֶת כָּל כָּךְ קָשָׁה? בּוֹאִי לָשִׁיר וְלִרְקֹד אִתִּי", עָנְתָה הַנְּמָלָה בִּפְלִיאָה "צָרִיךְ לֶאֱגֹר מָזוֹן לַחֹרֶף, מַמְלִיצָה לָךְ לַעֲשׂוֹת אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר" צָחַק הַצְּרָצַר וְעָנָה "לָמָּה לִטְרֹחַ? יֵשׁ לָנוּ כָּרֶגַע הַרְבֵּה אֹכֶל! תֵּהָנִי מֵהָרֶגַע!" הַנְּמָלָה הִמְשִׁיכָה בְּדֶרֶךְ הֶעָמָל כְּדֵי לְהִתְכּוֹנֵן הֵיטֵב לַחֹרֶף הַקַּר, אַגְרָה מָזוֹן וְהֵכִינָה אֶת הַבַּיִת הֵיטֵב.
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַחֹרֶף לֹא הָיָה לְצִרְצַר אֹכֶל, בִּזְמַן שֶׁרָאָה אֶת הַנְּמָלָה יוֹשֶׁבֶת בְּבֵיתָהּ הַחַם עִם הֲמוֹן אֹכֶל טָעִים, הִתְעַצֵּב הַחַרְגּוֹל בְּלִבּוֹ וְהֵבִין שֶׁעָדִיף לְהִתְכּוֹנֵן לְעָתִיד טוֹב יוֹתֵר בַּפַּעַם הַבָּאָה.
תפריט