הָאַרְנָב צָחַק עַל הַצָּב בִּגְלַל שֶׁהוּא כָּל כָּךְ אִטִּי,
"הַאִם יוֹם אֶחָד תַּגִּיעַ לְמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ?" שָׁאַל הָאַרְנָב בִּצְחוֹק לוֹעֵג,
"כֵּן" עָנָה הַצָּב, "אֲנִי מַגִּיעַ לְשָׁם מַהֵר יוֹתֵר מִמָּה שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב וַאֲנִי מוּכָן לְהוֹכִיחַ אֶת זֶה בְּמֵרוֹץ",
הָאַרְנָב הִשְׁתַּעֲשַׁע מֵהַמַּחְשָׁבָה וְהִסְכִּים בִּשְׁבִיל הַכֵּיף, הַשּׁוּעָל הִסְכִּים לְשַׁמֵּשׁ כְּשׁוֹפֵט בַּמֵּרוֹץ, סִימָן אֶת הַמַּסְלוּל וְהַמֵּרוֹץ הִתְחִיל!
הָאַרְנָב הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא יָכוֹל לְנַצֵּחַ אֶת הַמֵּרוֹץ בְּקַלּוּת, הוּא רָץ וְהִסְתּוֹבֵב סְבִיב הַצָּב, לְאַחַר מִכֵּן רָץ לְעֵבֶר קַו הַסִּיּוּם וְחָשַׁב כַּמָּה הַמֵּרוֹץ הַזֶּה מְגֻחָךְ, הַצָּב הָיָה רָחוֹק מְאוֹד מֵאָחוֹר וְלָכֵן הָאַרְנָב הֶחֱלִיט לָנוּחַ בַּצַּד מַמָּשׁ לִפְנֵי הַסּוֹף וְלַהַמְשִׁיךְ כְּשֶׁהַצָּב יִתְקָרֵב אֵלָיו, הָאַרְנָב נָח בְּצַד הַדֶּרֶךְ, נִרְדַּם וְנִכְנַס לְשֵׁנָה עֲמֻקָּה, הַצָּב בֵּינְתַיִם הִתְמַקֵּד בַּדֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ, הִמְשִׁיךְ לְאַט אַךְ בְּהַתְמָדָה וּמְסִירוּת וְכַעֲבֹר זְמַן עָבַר אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ יָשֵׁן הָאַרְנָב הַשַּׁחְצָן, הַצָּב הָיָה קָרוֹב מְאוֹד לְקַו הַסִּיּוּם, הָאַרְנָב הִתְעוֹרֵר וְנִבְהַל! הוּא רָאָה שֶׁהַצָּב מַמָּשׁ לִפְנֵי קַו הַסִּיּוּם, רָץ בִּמְהִירוּת כְּדֵי לַעֲקֹף אֶת הַצָּב אֲבָל לֹא הִצְלִיחַ, הַצָּב נִצֵּחַ בַּמֵּרוֹץ וְלִמֵּד אֶת הָאַרְנָב שִׁעוּר גָּדוֹל לְחַיִּים – סַבְלָנוּת, הַתְמָדָה וּנְחִישׁוּת לְאֹרֶךְ זְמַן זֶה מַתְכּוֹן מְנַצֵּחַ לְהַצְלָחוֹת בַּחַיִּים.
