היה היה ילד קטן שקיבל במתנה ליום ההולדת זחל קטן מסבא שלו כדי לגדל אותו ולראות את התהליך שהוא עובר עד שיהיה פרפר.
הסבא אמר לנכד שהוא מבקש דבר אחד: "נכדי היקר, בשלב האחרון הגולם יהפוך לפרפר ואני מבקש ממך שבשום מצב אל תעזור לו לצאת לעולם!"
הילד לא הבין למה הסבא מבקש ממנו דבר כזה אך אמר "בסדר סבא", הנכד שמר את הזחל בקופסת נעליים ריקה עם עלים כדי שתמיד יהיה לו מה לאכול..
הימים עברו והזחל הפך לגולם, הנכד הסתכל עליו בסקרנות בכל יום וראה איך לאט לאט הוא מתפתח.
הנכד ידע שהפרפר יגיע בקרוב, הוא נהג לבדוק את הגולם בכל בוקר כדי לראות אם הוא הפך לפרפר, בוקר אחד, הציץ הנכד לתוך קופסת הנעליים וראה פרפר שמכה עם כנפיו ומנסה לצאת מהגולם ללא הצלחה שוב ושוב..
הנכד זכר את מה שסבא שלו אמר לו אך הוא ריחם על הפרפר והחליט לעזור לו לצאת מהגולם, משך אותו החוצה בעדינות כדי שיצא מהגולם אך הפרפר לא הצליח לעוף ונפל לרצפה..
הילד היה עצוב מאוד למראה הפרפר על הרצפה, הוא רץ מייד לסבא כדי שיעזור לפרפר לעוף..
כשהגיע הנכד לסבא, מייד שאל הסבא: עזרת לו לצאת מהגולם? "כן" אמר הילד בעצבות, "עכשיו אני אסביר לך למה ביקשתי שלא תעזור לו" אמר הסבא "כשהפרפר מנסה לצאת מהגולם הוא מכה בכנפיו שוב ושוב ולמרות הקושי זה בעצם מה שמחזק לו את הכנפיים, לאחר התמדה בתהליך המאמץ הוא מצליח לצאת מהגולם עם כנפיים חזקות יותר כדי שיוכל לעוף בעולם, בזה שעזרת לו בעצם מנעת ממנו לחזק את הכנפיים כדי שיוכל לעוף.."
מוסר ההשכל: האתגרים שלנו בחיים מפתחים את החוזקות שלנו. ללא קושי, אנחנו אף פעם לא גדלים ולעולם לא מתחזקים, לכן חשוב שנתמודד עם אתגרים למרות הקושי.