לפני שנים רבות הייתה ילדה קטנה בשם זהבה שיצאה לטייל ביער.
באמצע היער, זהבה נתקלה בבקתה קטנה, היא דפקה בדלת "טוק.. טוק .. טוק!" אך איש לא ענה לה, זהבה החליטה להיכנס פנימה לתוך הבקתה.
זהבה נכנסה וראתה ליד השולחן במטבח שלוש קערות דייסה. היא הייתה רעבה ולכן טעמה את הדייסה מהקערה הראשונה.
"הדייסה הזו חמה מדי!" קראה.
טעמה את הדייסה מהקערה השנייה.
"הדייסה הזו קרה מדי," אמרה.
טעמה את קערת הדייסה האחרונה.
"אההה, הדייסה הזו מצויינת" אמרה בשמחה ואכלה את הכל.
לאחר שסיימה את ארוחות הבוקר של שלושת הדובים, זהבה הייתה קצת עייפה, היא נכנסה לסלון ושם ראתה שלושה כיסאות, ישבה בכיסא הראשון לנוח מעט.
"הכיסא הזה גדול מדי!" קראה.
לכן ישבה בכיסא השני.
"גם הכיסא הזה גדול מדי!" יבבה.
ניסתה את הכיסא האחרון והקטן ביותר.
"אההה, הכיסא הזה בדיוק בשבילי" היא נאנחה, לאחר מספר רגעים בכיסא הוא לפתע התפרק ונשבר.
זהבה הייתה עייפה מאוד בשלב זה ולכן עלתה למעלה לחדר השינה, היא נשכבה במיטה הראשונה אבל היא הייתה קשה מדיי, שכבה במיטה השנייה, אבל היא הייתה רכה מדי. לבסוף נשכבה במיטה השלישית שהייתה נוחה ונעימה ולכן נרדמה מהר מאוד.
בזמן שהיא ישנה שלושת הדובים חזרו הביתה והגיעו למטבח.
"מישהו טעם את הדייסה שלי," נהם דוב אבא.
"מישהו טעם את הדייסה שלי," אמרה דוב אמא.
"מישהו אכל את הדייסה שלי וסיים את הכל!" קרא הדוב הקטן.
לאחר מכן משפחת הדובים עברה לסלון.
"מישהו ישב על הכיסא שלי," נהם דוב אבא.
"מישהו ישב בכיסא שלי," אמרה דוב אמא.
"מישהו ישב בכיסא שלי ושבר אותו לגמרי" צעק הדוב הקטן.
כשהם עלו לחדר השינה, דוב אבא נהם,
"מישהו עשה בלאגן במיטה שלי."
"גם מישהו עשה בלאגן במיטה שלי" אמרה דוב אמא.
"מישהו ישן במיטה שלי והוא עדיין שם!" קרא הדוב הקטן.
בדיוק אז התעוררה זהבה בבהלה. היא ראתה את שלושת הדובים וצרחה, "הצילו! הצילו!", זהבה קפצה מייד החוצה ורצה במורד המדרגות, היא פתחה את הדלת וברחה אל היער.
זהבה מעולם לא חזרה לביתם של שלושת הדובים.