היה היה איכר שגידל עם בנו חמור קטן, כשגדל החמור אמר האיש לבנו "החמור שלנו גדל ונוכל להרוויח אם נמכור אותו", מכיוון שבכפר אף אדם לא היה זקוק לחמור החליטו ללכת לשוק בעיר ולמכור אותו למרבה במחיר, עלו האב ובנו על החמור ויצאו לדרכם, בדרך ראו אותם תושבי הכפר ואמרו להם "מסכן החמור, 2 איכרים יושבים עליו והוא בקושי יכול להתקדם, איפה הרחמנות שלכם?!" כששמע האיכר את התלונות החליט לרדת מהחמור ולתת לבנו הצעיר לרכב עליו, המשיכו במסע והגיעו לכפר אחר, אנשי הכפר הסתכלו על הבן הצעיר שעל החמור ואמרו לו "אתה לא מתבייש? אביך הזקן בקושי הולך ואתה יושב על החמור בנחת?", הבן הצעיר נעצב בליבו ואמר לאבא שלו לעלות על החמור והוא יילך לידם, עלה האב ושניהם המשיכו במסע, לאחר זמן מה הגיעו לבאר בקצה הכפר ונתקלו במספר רועי צאן שאמרו לאיכר הזקן "החמור שלך לא נראה במצב טוב, כמה זמן אתם רוכבים עליו? אנחנו יכולים לראות בבירור שהוא תיכף מתמוטט מעייפות", כשהאיכר הזקן שמע זאת הוא פחד מאוד שלא יצליחו למכור את החמור לכן החליט יחד עם בנו ששניהם ירימו את החמור ובכך הוא לא יתמוטט בהמשך המסע, הרימו שניהם את החמור על מוטות עץ והמשיכו בדרכם.
הגיעו לעיר הגדולה ושאלו את אחד האנשים אם הוא יודע היכן נמצא השוק הגדול, האיש הסתכל על האיכרים שנושאים את החמור ואמר "פעם ראשונה שאני רואה חמורים מדברים, מדוע שניכם מרימים את החמור?!" צחק האיכר ואמר "כדי שהוא יוכל לנוח מהמסע", ענה האיש "הוא יכול לנוח גם בלי שתרימו אותו", האב והבן הביטו זה בזה. "אנחנו לא יכולים להיות בהסכמה עם כל האנשים. מה שלא נעשה, אנחנו תמיד נשמע הערות מהסביבה" לבסוף הם הסכימו: "נצטרך לעשות כראות עינינו, ולהשלים עם כל ביקורות שתבוא" הם המשיכו ולבסוף הגיעו לשוק הגדול, שם הם מכרו את חמורם במחיר טוב מאוד וחזרו הביתה ללא איבוד זמן נוסף.
שאלות לסיום:
1: לכל אחד היה דעה על הדרך הטובה ביותר להביא את החמור ובעליו לשוק בעיר, מה לדעתך היה הרעיון הטוב ביותר? מדוע?
2: תאר תקופה בה אנשים רבים ושונים סיפרו לך רעיונות רבים ושונים כיצד לעשות משהו, איך החלטת מה לעשות?