לפני שנים רבות, סבא זקן הלך עם נכדו מעיירה אחת לאחרת, במהלך הדרך הם הגיעו לאגם והסבא אמר לנכדו: "אני צמא, תביא לי קצת מים מהאגם בבקשה". הנכד הלך לאגם והבחין שיש אנשים שמכבסים את בגדיהם באגם, בדיוק באותו הרגע עברו גם רוכבי סוסים שחצו את האגם וכתוצאה מכך המים הפכו לבוציים ועכורים, הנכד חשב "איך אפשר להביא את המים האלו לסבא? הם ממש מלוכלכים.."
חזר הנכד ואמר לסבא שאי אפשר לשתות מהמים כי הם מלוכלכים בגלל הכביסה המלוכלכת והסוסים. חייך הסבא הזקן ואמר לנכדו "שב תנוח מתחת לעץ..". לאחר כחצי שעה שוב ביקש הסבא מהנכד להביא לו מים לשתות, הנכד גילה לתדהמתו שהמים צלולים ונקיים מאוד, הבוץ שקע והמים מעליו התנקו לחלוטין, הנכד אסף מעט מים בסיר והביא אותם לסבא.
הסבא חייך לנכד ואמר "תראה, נתת למים פשוט להיות, לאחר מכן הבוץ שקע מעצמו ועכשיו יש לך מים צלולים, זה לא דרש שום מאמץ מלבד מעט סבלנות".
חזר הנכד ואמר לסבא שאי אפשר לשתות מהמים כי הם מלוכלכים בגלל הכביסה המלוכלכת והסוסים. חייך הסבא הזקן ואמר לנכדו "שב תנוח מתחת לעץ..". לאחר כחצי שעה שוב ביקש הסבא מהנכד להביא לו מים לשתות, הנכד גילה לתדהמתו שהמים צלולים ונקיים מאוד, הבוץ שקע והמים מעליו התנקו לחלוטין, הנכד אסף מעט מים בסיר והביא אותם לסבא.
הסבא חייך לנכד ואמר "תראה, נתת למים פשוט להיות, לאחר מכן הבוץ שקע מעצמו ועכשיו יש לך מים צלולים, זה לא דרש שום מאמץ מלבד מעט סבלנות".
מוסר ההשכל: יש דברים שפשוט צריך לתת להם להיות, תן לזה זמן והכל יסתדר מעצמו, לפעמים המאמץ מיותר וכל מה שצריך זה קצת סבלנות ורוגע