היה היה פעם טווס יפה עם נוצות צבעוניות, הטווס התפעל מהנוצות שלו אך קולו המחוספס הזכיר לו את החסרונות שלו, כל השמחה ירדה והוא היה עצוב מאוד, לפתע הוא שמע ציפור שיר, בהאזנה לקולה המתוק של הציפור הוא נחנק בדמעות, זה רק הדגיש יותר את החסרון שלו ואת הקול המחוספס, בעודו בוכה הגיע תוכי חכם ושאל אותו "מדוע אתה עצוב?"
הטווס התלונן על קולו המחוספס ואמר "לציפור השיר יש קול כל כך יפה, למה לי לא יכול להיות את אותו הקול?"
לאחר שהתוכי הקשיב לטווס הוא הסביר: "כל יצור חי מיוחד בדרך שלו, כן, ציפור השיר התברכה בקול יפה אבל גם אתה מבורך עם נוצות צבעוניות ויפות, החוכמה היא להפיק מהמירב את מה שיש לך ולדעת להסתכל על הדברים החיוביים שבך", חייך הטווס והבין שבכל אחד יש יופי וטוב והחוכמה היא להתבונן בזה.