בעיירה קטנה לפני שנים רבות היה חקלאי שמדי בוקר, ברגע שהשמש זרחה, יצא מביתו כדי לאסוף מים בשני כדים שהיו תלויים על מוט ארוך על כתפיו, כד אחד היה מעוצב בצורה מושלמת, ואילו השני,היה באותה צורה וגודל כמו השני אך היה סדק קטן בצידו, לכן, בכל פעם שהם חזרו לביתו של החקלאי, חצי מהמים היו נשפכים בדרך והוא היה רק חצי מלא.
במשך שנים חזר החקלאי באותה הדרך אל ביתו לאחר איסוף מים מהנהר.
ככל שחלפו השנים, הכד הסדוק יצר בראשו סיפור על חוסר יכולתו לבצע כראוי את העבודה שלשמה הוא נוצר. בסופו של דבר, הכאב והבושה שחש על הפגמים שלו, הפכו לקשים יותר ויותר והוא הרגיש רע מאוד.
יום אחד כשהחקלאי היה ליד הנהר והחל במשימה הרגילה שלו – למלא את הכדים במים, הכד הסדוק השפיל מבט ואמר: "אני כל כך מצטער. במשך שנים על גבי שנים, ראיתי אותך ממלא אותי במים, אני יכול רק לדמיין איזו משימה חשובה זו חייבת להיות עבורך להביא מים לביתך, בכל פעם שאנחנו חוזרים הביתה, אני תמיד רק חצי מלא ואילו הכד השני מושלם ולעיתים רחוקות הוא מאבד טיפת מים בהליכה הארוכה חזרה לביתנו, אבל אני, אני רחוק מלהיות מושלם, הסדק הזה בצד שלי, לא רק שהוא גורם לי כל כך הרבה כאב ובושה, אלא הוא גם גורם לך לעבוד הרבה יותר קשה בגללי, אני יכול להבין אם תרצה להיפטר ממני ולהחליף אותי בכד מושלם".
החקלאי הקשיב למילים בזהירות ובחמלה, חוסר הערך והבושה של הכד הסדוק נגע לליבו אבל זה ממש לא מה שהוא חשב על הכד, הוא ידע על הסדק, אבל לא ראה בו חוסר שלמות או כמשהו שהופך אותו לפחות ראוי מהכד השני.
בעדינות הוא פנה אל הכד ואמר: "בהליכתנו חזרה הביתה, אני רוצה שתרים את מבטך אל הצד שלך, כנראה שיותר מדי זמן הסתכלת למטה, משווה את עצמך לאחרים ולא שמת לב איך אתה והסדק שיש לך הביאו יופי מדהים לחיי"
בתמיהה, הכד הסדוק תהה מה פשר דבריו של החקלאי, איך זה יכול להיות, הכד לא הצליח להבין.
עם זאת, הכד הסדוק בטח בחקלאי, הוא זכר היטב שמעולם החקלאי לא אמר לו מילה קשה על הסדק וגם לא לעג לו אלא הפגין תמיד תחושת הכרת תודה ואכפתיות כשמילא אותו במים.
לכן, בדרך חזרה הוא שמע לדבריו של החקלאי, הוא הסתכל לפתע בצד הדרך וראה שלאורך השביל שבו הם הלכו היה מגוון עצום של צבע ויופי, החקלאי בחוכמתו, שידע על הסדק בצד הכד, פיזר זרעים של פרחים מדהימים לאורך השביל, זרעים אלו הושקו כראוי מדי יום כתוצאה מהסדק בצד הכד, והשביל, שהיה פעם נטול חיים, הפך למדהים ביופיו עם שלל פרחי בר צבעוניים.
הכד הסדוק החל לראות את עצמו בצורה שונה, הוא הבין שסיפר לעצמו סיפור שגוי במשך שנים, הסדק שלו הוא זה שגרם לכל היופי המדהים הזה להופיע, הכד הסדוק החליט שמעכשיו החוויה שלו עומדת להשתנות אם רק יחליט לספר לעצמו את הסיפור היפה והחיובי לגבי מה שראה פעם כ"חסרונות" ועל ידי כך יראה את היופי והחיובי בכל דבר.
