לפני שנים רבות הייתה ממלכה יפה שנשלטה ע"י נסיך שקיבל אותה במתנה מאביו המלך, הנסיך גדל בבית המלוכה והיה מפונק מאוד, אחרי כמה חודשים ללא אביו המלך הגיעה בצורת לממלכה, אנשים היו רעבים, החקלאים הפסידו כסף רב וגם הציפורים נדדו למקום אחר.
מלך שכן שראה שהממלכה לא נמצאת במצב טוב החליט לנצל את המצב והשתלט עליה עם הצבא שלו, הנסיך ברח משם לממלכה אחרת שבה היה חבר של אביו המלך כדי לבקש עזרה.
הנסיך הגיע לשער של הממלכה אבל השומרים לא נתנו לו להיכנס מכיוון שהבגדים שלו היו מלוכלכים וקרועים, הנסיך החליט לא לוותר, מצא עבודה בשוק וקנה לו בגדים חדשים, הלך שוב לשומרים וביקש לפגוש את המלך, השומרים הכניסו אותו, לאחר שהמלך שמע את סיפורו העצוב הוא החליט לתת לו עדר של 100 כבשים.
הנסיך חשב שהמלך ייתן לו לנהל ממלכה או לפחות עיר כלשהי, הוא בהחלט לא ציפה לעדר של כבשים, הנסיך לא רצה להיות רועה צאן אבל מחוסר ברירה קיבל את התפקיד כדי לשרוד.
לאחר מספר ימים, בזמן שהוא עם העדר בשטח, הגיעה קבוצת זאבים וטרפה את כל הכבשים, הנסיך ברח בחזרה לארמון וסיפר למלך את מה שקרה, המלך חייך והחליט להביא לו 50 כבשים, לאחר מכן שוב הגיעו זאבים וטרפו את העדר, הנסיך שוב הלך למלך שהפעם הביא לו 25 כבשים.
הנסיך חשב והחליט שאם הוא לא יגן על העדר הוא יכול להפסיד את הכל, ולכן הוא החליט להציב גדרות בכל המקומות שמהם באים הזאבים, הוא בדק איפה ומתי כדאי להיות בשטח וממה צריך להיזהר.
לאחר מספר שנים העדר שלו גדל ל-1000 כבשים.
הלך הנסיך והודיע למלך על הישגו, לאחר ששמע אותו ציווה המלך לתת לו לנהל עיר שלמה במדינה.
הנסיך שאל את המלך "מדוע לא נתת לי לנהל את העיר כשבאתי אליך בפעם הראשונה?"
חייך המלך ואמר: "בפעם הראשונה שהגעת אליי היית מפונק ומעולם לא הנהגת אף אחד, נולדת עשיר עם גאווה וכוח אבל לא קיבלת הכשרה מתאימה כדי להיות מנהיג, כשנתתי לך את העדר, רציתי שתלמד איך לנהל ולהנהיג אחרים ועכשיו אני מאמין שאתה מסוגל לעשות זאת!"
***
מוסר השכל של הסיפור: זה שיש לך תפקיד אחראי או שנולדת למלך לא אומר בהכרח שאתה מנהיג, אבל עם ההתמדה, הסבלנות והכישורים המתאימים, תוכל להפוך לכזה יום אחד.