סיפור תיבת נוח והמבול

לפני שנים רבות חי איש צדיק ותמים בשם נוח, לנוח היו 3 בנים, שם, חם ויפת.

תושבי הארץ שבה חי נוח היו אנשים רעים מאוד ולכן אלוהים היה עצוב והחליט להשמיד את כולם חוץ מנוח, נוח מצא חן בעיניי אלוהים ולכן הוא אמר לו לבנות תיבה מעצי גופר (גופר זה סוג של עץ קל שמסוגל לצוף מעל פני המים בקלות), אלוהים הסביר לנוח בפירוט רב איך לבנות את התיבה, מאילו חומרים, באיזה גודל, איך לעשות את הפתחים וכו'.. אלוהים לבסוף אומר לנוח שהוא הולך להביא מבול לעולם ולכן הוא ומשפחתו צריכים להיכנס לתיבה, בנוסף לכך הוא מבקש ממנה להכניס את כל בעלי החיים (זכר ונקבה מכל סוג) לתוך התיבה יחד עם מזון שיספיק לכולם, נוח עושה את ציווי האלוהים.

ארבעים יום וארבעים לילה היה המבול שהשמיד את כל העולם, כל ההרים כוסו במים ולא היה זכר ליבשה, חוץ מנוח ומשפחתו ובעלי החיים שהיו בתיבה לא היה זכר לשום דבר נוסף, לאחר 40 ימים נוח שלח את העורב כדי לבדוק אם יש יבשה במקום כלשהו, העורב לא חזר ולכן נוח החליט לשלוח את היונה, היונה לא מצאה שום מקום שבו היא תוכל לנוח ולכן חזרה לתיבה, לאחר שבעה ימים נוספים שוב נוח שלח את היונה והפעם היא חזרה עם עלי זית בפיה, נוח ידע מייד שיש יבשה במקום כלשהו והמבול נגמר, לאחר מספר ימים המים שקעו לקרקעית האדמה ונוח, משפחתו ובעלי החיים יצאו מהתיבה.

אלוהים ציווה על נוח להתחיל שוב את כל העולם מחדש מכיוון שרק הם נשארו בחיים, נוח בנה מזבח לאלוהים כאות תודה ואלוהים הבטיח שהוא לא יביא יותר מבול לעולם, כהוכחה לכך הוא בורא את "הקשת בענן" כדי להזכיר לנו את המבול ואת ההבטחה של אלוהים לא לעשות זאת שוב לעולם.