הסיפור התרחש לפני שנים רבות בג'ונגל ההודי, אבא זאב ואמא זאבה חזרו עם הגורים מהג'ונגל ועמדו להיכנס למערה שלהם, לפתע הם שמעו נמר מתקרב עם שאגה גדולה, אמא זאבה הגנה על ארבעת גוריה אך לפתע היא נדהמת לראות מולה גור אדם קטן ללא חולצה שנמצא בינם לבין הנמר שרצה לטרוף אותו, אמא זאבה הגנה על הילד הקטן, הוא היה מפוחד מאוד וישב על הקרקע ללא תזוזה, היא הרגיעה אותו ואמרה שהם לא יפגעו בו.
אמא זאבה ריחמה על הילד הקטן והחליטה לאמץ אותו, היא חשבה על שם לילד עד שלבסוף החליטה לקרוא לו "מוגלי" שמשמעות השם הוא "צפרדע קטנה" מכיוון שראתה שהוא קופצני מאוד, אמא זאבה החליטה להציג את מוגלי ליתר חברי הלהקה כדי שיזהו אותו כאחד מהמשפחה ולא יפגעו בו בג'ונגל.
מוגלי שיחק עם הגורים של אמא זאבה במשך שעות בג'ונגל, הוא היה ממש חלק ממשפחת הזאבים, למשפחת הזאבים היה כל מה שצריך בג'ונגל ומוגלי היה מאושר איתם ועם שאר חבריו, בעלי החיים: באלו הדוב, קא הפיתון בגירה הנמר השחור ואחרים.
בגירה הנמר השחור היה קרוב מאוד למוגלי, הוא היה אחת החיות המפחידות בג'ונגל וכולם נזהרו ממנו אבל היה לו גם לב זהב, הוא ידע לתת למוגלי את העצות הנכונות ולשמור עליו מפני החיות הרעות שבג'ונגל.
בגירה נולד בשבי בגן החיות עד שיום אחד פרץ את המנעול וברח לתוך המרחבים הענקיים של הג'ונגל ולכן הוא הכיר בני אדם, טובים יותר וטובים פחות, בגירה דואג לגדל את מוגלי כי הוא רואה בו את הדברים הטובים שיש בבני אדם.
מוגלי גדל בין עולם בני האדם לעולם החיות, הוא מתגבר על אתגרים רבים בעזרת החברים שלו ביער ולומד מהם הרבה, פעמים רבות מוגלי פגש גם אוייבים ביער – ביניהם נמר אכזרי בשם "שירחן" שכולם פוחדים ממנו, הנמר הענק שלט ביער והיה טורף חיות רבות.
עברו שנים רבות ומוגלי גודל, הוא הופך מילד קטן לגבר של ממש שיודע לדאוג לו ולחבריו בג'ונגל, יחד עם זאת מוגלי מבין שהוא לא כמו שאר החיות, הוא למעשה בן אדם.
יש לו הרבה מחשבות בנוגע לעתיד שלו, הוא רוצה להתחתן ולהקים משפחה אבל למעשה מעולם הוא לא חי עם בני האדם אלא תמיד בסביבת בעלי החיים, איך הוא יסתדר? הוא חושש מאוד מהשינוי והמעבר אבל מבין שזה צעד חשוב כדי לגדול, הוא חייב לצאת מאיזור הנוחות וללכת לאחד הכפרים ליד הג'ונגל כדי להכיר את בני האדם ולנסות לחיות איתם.
החברים של מוגלי היו עצובים מאוד מצד אחד ומהצד השני רצו בטובתו ולכן שמחו שהוא עושה שינוי שיכול לעזור לו לחיות טוב יותר בסביבה הטבעית שלו.
מוגלי צועד לעבר הכפר הקרוב ופוגש שם משפחה שמארחת אותו, הוא לומד לאט לאט את המנהגים של בני האדם, כיצד לאכול בצורה נכונה, איך מתקלחים ומסתבנים, איך מנקים את הבית ועוד המון דברים שהוא למעשה לא הכיר כשהיה בג'ונגל.
מוגלי מרגיש שהוא ממש נולד מחדש, הוא לא ידע כמעט כלום על בני האדם, המשפחה בכפר אירחה אותו בצורה ממש יפה וטובה אבל חלק מהאנשים בכפר צחקו עליו שהוא פרימיטיבי ומזכיר יותר קוף מאשר אדם.
מוגלי היה שמח ועצוב, הוא הבין שהוא שונה ואנשים כל הזמן דאגו להזכיר לו את זה.
בוקר אחד, שמע מוגלי את אנשי הכפר צועקים "נמר! נמר! הצילו!" ..
מוגלי הציץ מהחלון וראה את "שירחן" הנמר האכזר מתקרב לכפר, אנשים רצו לבתיהם וצרחות נשמעו לכל עבר, הנמר נכנס לתוך הכפר ותיכנן לטרוף את האדם הראשון שיראה.
מוגלי יצא מהבית והחליט שהגיע הזמן לחסל את הנמר האכזר, הוא לקח בידו חנית ארוכה ורץ לעברו.
שירחן ראה את מוגלי וזיהה אותו מייד, וכך, הנמר רץ לעבר מוגלי ומוגלי רץ לעבר הנמר.
הם היו קרובים מאוד זה לזה, הנמר פתח את הפה וזינק לעבר מוגלי כדי לטרוף אותו.
מוגלי היה מהיר מאוד, במהלך חייו בג'ונגל הוא למד דרכים רבות כיצד להתחמק מחיות רעות, מוגלי זינק הצידה והנמר נחת על הקרקע, בדיוק ברגע זה נעץ מוגלי את החנית בלב של הנמר האכזר שהתמוטט ונפל לקרקע.
אנשי הכפר הריעו למוגלי, מאותו היום הוא היה גיבור הכפר, כולם העריכו אותו על מעשה הגבורה שהציל את אנשי הכפר מהנמר האכזר.
לא עבר זמן רב ומוגלי הכיר אישה בכפר והחליט להתחתן איתה, הם עשו חתונה נפלאה עם כל אנשי הכפר וחיות הג'ונגל שהוזמנו גם הם לאירוע החגיגי והמשמח.
