בפרס חיו שני אחים. שמותיהם היו קאסים ועלי באבא. יום אחד, לאחר מותו של אביהם, קאסים, האח הגדול אמר: "זה כבר לא הבית שלך. לך ואל תחזור." עלי באבא עזב את ביתו. הוא עלה להר וראה ארבעים שודדים. מול הסלע הגדול, הם אמרו, "שום שום הפתח!" עם מילות הקסם, הסלע הגדול נפתח, וכל ארבעים השודדים נכנסו פנימה. "איזה מראה," חשב עלי באבא.
לאחר שכל השודדים עזבו, עלי באבא התקרב ואמר, "שומשום הפתח!" הדלת על הסלע נפתחה ועלי באבא נכנס פנימה. המערה הייתה מלאה באוצרות. "מדהים!" צעק עלי באבא. הוא לקח חלק מהאוצרות הביתה ובכך הוא התעשר.
עד מהרה, אחיו של עלי באבא קאסים שמע על כך. הוא היה מאוד קנאי. קאסים ביקר את עלי באבא ואמר, "מאיפה השגת את כל הדברים האלה?" קאסים המשיך לשאול ושאל. לבסוף, עלי באבא סיפר לקאסים על המקום הסודי. קאסים לא יכול היה לחכות. הוא רץ למערה וצעק, "שומשום הפתח!" עד מהרה, הדלת נפתחה. הוא התרגש מאוד ומילא את השק שלו בכל האוצרות.
עם זאת, כשהיה מוכן לצאת, גילה שהדלת סגורה. הוא בכה וניסה לחשוב על המילים הסודיות. הוא אמר, "פתח חמור! פתח קוף!" הוא ניסה וניסה. אבל, זה לא עבד, בכלל לא. עד מהרה חזרו השודדים, וגירשו את קאסים הרחק מן העיר אל ארץ אחרת.
עלי באבא שמע על אחיו. הוא הלך למערה כדי לחפש את אחיו. הגנבים כעסו יותר מבעבר. הם אמרו, "מישהו היה כאן, והוא לקח מאיתנו אוצרות יקרי ערך. בוא נלך לעיר ונמצא אותו." עד מהרה הם ידעו שזה עלי באבא.
לבסוף, אחד השודדים ראה את עלי באבא. הוא שם סימן על הדלת של עלי באבא. עם זאת, המשרתת של עלי באבא ראתה את זה. היא שמה את אותו סימן על כל הדלתות בעיר.
למחרת הגיעו השודדים להביא את עלי באבא. עם זאת, לכל הדלתות היו אותם סימנים, והם לא מצאו את ביתו של עלי באבא. בסופו של דבר, השודדים מצאו את ביתו של עלי באבא והם נכנסו פנימה. הם התחבאו בצנצנות הגדולות. אבל שוב, המשרתת ראתה אותם מתחבאים. היא נעלה את הצנצנות ופתחה אותן הרחק מהעיר.
השודד האחרון היה הקפטן. הוא הלך לביתו של עלי באבא כאורח. אבל, המשרתת של עלי באבא ידעה מי הוא. "תהיה האורח שלי! תירגע ותהנה מהמופע!" אמרה המשרתת. היא הביאה שתי חרבות, והיא התחילה לרקוד. תוך כדי תנועה היא התקרבה אל הקפטן ואיימה עליו באמצעות אחת החרבות- "אם תגיע לכאן שוב, אני אגלח לך את הזקן עם החרב הזו!" מאוחר יותר, עלי באבא גילה מה בדיוק קרה. הוא הופתע מעזרתה וחוכמתה. "תודה שהצלת את חיי," הוא אמר. עלי באבא נתן חצי מאוצרותיו למשרתת הנאמנה והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.