לִפְנֵי זְמַן רַב, בְּיַעַר בְּאַנְגְּלִיָּה חַי רוּבִּין הוֹד.
כְּיֶלֶד רִמּוּ אֶת רוּבִּין מִסְפַּר אֲצִילִים עֲשִׁירִים וּמֵאָז הֶחֱלִיט לִפְעֹל נֶגְדָּם, רוּבִּין הָיָה גּוֹנֵב מֵהָעֲשִׁירִים וּמְחַלֵּק אֶת הַשָּׁלָל לַעֲנִיִּים.
הַשָּׁרִיף הִצִּיעַ פְּרָסִים רַבִּים עַל לְכִידָתוֹ שֶׁל רוּבִּין הוֹד, אַךְ אִישׁ מֵעוֹלָם לֹא תָּפַס אוֹתוֹ. לְרוּבִּין הוֹד הָיוּ מִסְפַּר גְּבָרִים שֶׁשֵּׁרְתוּ אוֹתוֹ, הֵם הָפְכוּ אוֹתוֹ לַמַּנְהִיג שֶׁלָּהֶם. הֵם פָּעֲלוּ כְּאַנְשֵׁי מוֹדִיעִין, הֵם הָיוּ מַזְהִירִים אֶת רוּבִּין הוֹד בְּכָל פַּעַם שֶׁלַּשֵּׁרִיף הָיְתָה תָּכְנִית חֲדָשָׁה לִתְפֹּס אוֹתוֹ.
הָעֲשִׁירִים פָּחֲדוּ לַעֲבֹר בַּיַּעַר מִכֵּיוָן שֶׁיָּדְעוּ שֶׁרוּבִּין הוֹד יִתְקֹף. לַחַץ רַב הֻפְעַל עַל הַשָּׁרִיף לִלְכֹּד אֶת רוּבִּין הוֹד. הוּא הָלַךְ לְהֵעָזֵר בַּמֶּלֶךְ. הַמֶּלֶךְ סֵרֵב לִשְׁלֹחַ אִישׁ מֵאֲנָשָׁיו לַעֲזֹר בִּלְכִידָתוֹ שֶׁל רוּבִּין הוֹד.
לְבַסּוֹף, הַשָּׁרִיף חָשַׁב עַל תָּכְנִית. "נַעֲשָׂה תַּחֲרוּת חֵץ וּקְשַׁת, רוּבִּין הוֹד לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי תַּחֲרוּת כְּזוֹ. הוּא בְּוַדַּאי יָבוֹא, כְּשֶׁהוּא יַעֲשֶׂה זֹאת, הַשּׁוֹמְרִים שֶׁלִּי יִתְפְּסוּ אוֹתוֹ", אָמַר לַאֲצִילִים. כֻּלָּם הִסְכִּימוּ.
כַּיָּדוּעַ רוּבִּין הוֹד הָיָה יוֹרֶה מְצֻיָּן, לֹא הָיָה טוֹב מִמֶּנּוּ עִם חֵץ וּקְשַׁת בְּכָל אַנְגְּלִיָּה, רוּבִּין הוֹד בְּוַדַּאי לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְאַפֵּק לְהִשְׁתַּתֵּף בְּתַחֲרוּת כָּלְשֶׁהִי כְּדֵי לְהוֹכִיחַ שֶׁהוּא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר.
אֲנָשָׁיו הַנֶּאֱמָנִים שֶׁל רוּבִּין הוֹד הִזְהִירוּ אוֹתוֹ: "רוּבִּין, הַתַּחֲרוּת הַזּוֹ מִתְקַיֶּמֶת כְּדֵי לִלְכֹּד אוֹתְךָ," אָמַר אֶחָד הַגְּבָרִים. רוּבִּין הוֹד לֹא הָיָה מוּכָן לְהַקְשִׁיב.
לְמָחֳרָת נֶעֶרְכוּ כָּל הַסִּדּוּרִים לַתַּחֲרוּת. הַהֲמוֹנִים יָשְׁבוּ כֻּלָּם וַעֲשָׂרָה מִתְמוֹדְדִים הָיוּ שָׁם. הַשָּׁרִיף פָּנָה לְאֶחָד הַשּׁוֹמְרִים וְשָׁאַל בְּלַחַשׁ: "הַאִם רוּבִּין הִגִּיעַ?" "לא, הוֹד מַעֲלָתְךָ, לְרוּבִּין יֵשׁ שֵׂעָר אָדֹם. לְאַף אֶחָד מֵהַמִּתְמוֹדְדִים אֵין שֵׂעָר אָדֹם." הַשָּׁרִיף אָמַר, "הוּא בֶּטַח מְפַחֵד".
גּ'וּנִי, אִישׁ הַשָּׁרִיף, הִגִּיעַ לַגְּמָר עִם אִישׁ בִּבְגָדִים יְרֻקִּים וּשְׁנֵיהֶם הִתְמוֹדְדוּ עַל הַפְּרָס הָרִאשׁוֹן, סִבּוּב אַחֲרוֹן שֶׁבּוֹ יֻכְרַז הַזּוֹכֶה הַגָּדוֹל.
גּ'וּנִי יָרָה לְמַטָּרָה, זֶה הָיָה קָרוֹב מְאוֹד לַמֶּרְכָּז. הַשָּׁרִיף מָחָא כַּפַּיִם. "יְרִיָּה טוֹבָה, גּ'וּנִי" אָמַר. וְאָז הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל הָאִישׁ בְּיָרֹק, הוּא שִׁחְרֵר אֶת הַחֵץ שֶׁלּוֹ. הַקָּהָל הֵרִיעַ בְּהִיסְטֶרְיָה. זֶה עָבַר דֶּרֶךְ הַחֵץ שֶׁל גּ'וּנִי ופגע בְּאֶמְצַע הַמַּטָּרָה, בְּתוֹךְ שְׁנִיּוֹת הָאִישׁ בְּיָרֹק שִׁחְרֵר שְׁנֵי חִצִּים נוֹסָפִים לְעֵבֶר הַכִּסֵּא שֶׁעָלָיו יָשַׁב הַשָּׁרִיף וְנִתְקַע מִשְׁנִי צִדָּיו. הַשָּׁרִיף הָיָה הָמוּם.
הָאִישׁ בְּיָרֹק הָיָה לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר רוּבִּין הוֹד. לִפְנֵי שֶׁהַשָּׁרִיף הִתְאוֹשֵׁשׁ, הוּא שָׁלַף אֶת הַפֵּאָה הַשְּׁחֹרָה שֶׁלּוֹ, הִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ לַאֲדָמָה, קָפַץ עַל סוּסוֹ הַמַּמְתִּין וְנֶעֱלַם. "תָּבִיאוּ אוֹתוֹ, טִפְּשִׁים. זֶה רוּבִּין הוֹד," צָעַק הַשָּׁרִיף חֲסַר הָאוֹנִים, אֲבָל זֶה הָיָה מְאֻחָר מִדַּי. רוּבִּין הוֹד שׁוּב בָּרַח אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר.
